סיפור השערים:
בארה"ב בה התגוררתי, מספר קובי, אין גדרות ואין שערים והבתים יושבים בתוך מדשאות ענק. במידה ומישהו הולך ברחוב לצד הבית, הוא יפנה את המבט לצד השני כדי שלא ייחשד כמציץ.
אנחנו מחונכי גבולות. כל החיים שלנו בנויים על גבולות. אם יש לי מגרש, קודם כל אני מסמן את גבולותיו בגדרות.
ככל שהמדינה פחות מפותחת, חומות בתיה גדולות ושעריה גבוהים. סורגים והגנות יש בשכונות נחשלות הרבה יותר משיש בשכונות יוקרה.
ואף שזו פרנסתנו, נקווה לימים יפים, בלי גבולות ושערים.

וזה הזמן לדבר על חלודה:
מוצר טוב הוא מוצר שמתיישן יפה, מוצר שכל שריטה מוסיפה לו אופי.
בגלל זה אנחנו אוהבים אבנים מפירוקים, כאלה שדרכו עליהן, שרואים עליהן את השנים.
בברזל, התהליך שמביא הכי הרבה את היושן והאופי, הוא תהליך ההחלדה עם לכה. ארטפרו הובילה בארץ את תהליך ההחלדה באמצעות חומצות שלאחריו מצופה הברזל המוחלד בלכה.
השנים מוסיפות לברזל את הירוק, ומייפות אותו.

שערים

השער מקבל את פנינו בשובנו הביתה ומשום כך דרוש שיהיה שימושי (כמובן) אבל חשוב לא פחות – יפה ואסתטי, הן לבאים והן לעוברים ושבים ברחוב.

ישנם בתים שיש להם כמה שערים סביב: שער הכניסה, שערי החניה, דלתות לפילרים של אשפה, גז וחשמל, שמכסים ביופי את הכיעור אשר מוסתר מאחור…

ישנם שערים אשר משולבים בהם אלמנטים עתיקים, ישנם שערים אשר הגימור שלהם הוא "מראה החלודה" אשר לו נראות ייחודית הגורמת למוצר להיראות במיטבו גם כשהוא מתישן. ארטפרו הובילה בארץ את תהליך ההחלדה באמצעות חומרים ייחודיים הגורמים ליצירת החלודה עד למראה המבוקש ומשם נסגרים ב"לכה" שקופה השומרת על המוצר.

ישנם שערים אטומים וישנם המאפשרים לראות דרכם טפח הנגלה לעיני העוברים.

הבחירה בין סוגי השערים נעשית בהתאם להשפעתם על החיים בתוך הבית. אם השער פונה לאזורים פחות פעילים בבית, ניתן לעשותו "חשוף", ולאלו הפונים לפינות פעילות כמו בריכה או פינת ישיבה, לרב נעשים אטומים יותר בכדי לשמור על הפרטיות.

ההתייחסות של ארטפרו לכניסת הבית היא רחבה: התאמת השער, יצירת גגון אשר מכפה את האזור, או פרגולה המגיעה מהגינה עד לשער, "למפיונה"  (עמוד תאורה) משלים את המראה המקסים של הכניסה. תיבת דואר, שם ומספר הבית מברזל הם עוד תכשיטים שניתן לשבץ בשער או לצדו.

Call Now Button

Arteferro