סיפור השערים:
בארה"ב בה התגוררתי, מספר קובי, אין גדרות ואין שערים והבתים יושבים בתוך מדשאות ענק. במידה ומישהו הולך ברחוב לצד הבית, הוא יפנה את המבט לצד השני כדי שלא ייחשד כמציץ.
אנחנו מחונכי גבולות. כל החיים שלנו בנויים על גבולות. אם יש לי מגרש, קודם כל אני מסמן את גבולותיו בגדרות.
ככל שהמדינה פחות מפותחת, חומות בתיה גדולות ושעריה גבוהים. סורגים והגנות יש בשכונות נחשלות הרבה יותר משיש בשכונות יוקרה.
ואף שזו פרנסתנו, נקווה לימים יפים, בלי גבולות ושערים.

וזה הזמן לדבר על חלודה:
מוצר טוב הוא מוצר שמתיישן יפה, מוצר שכל שריטה מוסיפה לו אופי.
בגלל זה אנחנו אוהבים אבנים מפירוקים, כאלה שדרכו עליהן, שרואים עליהן את השנים.
בברזל, התהליך שמביא הכי הרבה את היושן והאופי, הוא תהליך ההחלדה עם לכה. ארטפרו הובילה בארץ את תהליך ההחלדה באמצעות חומצות שלאחריו מצופה הברזל המוחלד בלכה.
השנים מוסיפות לברזל את הירוק, ומייפות אותו.

שערים

השער הוא זה המקבל את פנינו בבואנו הביתה. Welcome us home.
בכל בית יש סט שערים: שער כניסה, שערי חניה, ודלתות לפילרים של אשפה, גז וחשמל. ישנם שערים אטומים וישנם שערים שאפשר לראות דרכם טפח פנימה, מה שהופך אותם יפים יותר. בייחוד כאשר משולב בשער סורג עתיק.

הבחירה בין סוגי השערים נעשית בהתאם להשפעתה על החיים בתוך הבית. אם השער פונה לאזורים פחות פעילים בבית, אפשר לעשותו חשוף, אך אם ניתן לראות דרכו פינות פעילות, כמו בריכה ופינת ישיבה, עצם החדירה לפרטיות מחייבת לעשותו אטום.
את השערים של ארטפרו ניתן לזהות, עיצובם חזק ומובחן, הם בולטים מאד על פני המתחרים. לקוחותינו מזהים את השערים שלנו על פי סימני ההיכר שלהם, ורבים מהם מבקשים שנטביע בהם את הלוגו שלנו.
הלוגו של ארטפרו הוא אייקון מפליז בעבודת יד שמוטבע לשער, המספק חותמת איכות ומוסיף לאופי השער, כמו גם ליופיו.
יש חשיבות גבוהה לעמידות הצבעים בשערים, בגלל מזג האוויר בארץ, צבעים שאינם איכותיים נוטים להתקלף.

על פי רוב, מוסיפים גגון מעל השער, על מנת לאפשר למגיע אל הבית, לעמוד בפינה מוצלת או מוגנת מים עד שעונים לצלצולו. ניתן לרשום את שנת הקמת הבית בחלקו העליון של השער, ולהוסיף לתחושת השייכות של דייריו.
ההתייחסות של ארטפרו לכניסת הבית היא רחבה, מלבד השערים והגגון, פיתחה ארטפרו מוצרים משלימים כמו תיבת הדואר והלאמפיונה.

Arteferro